ריח של מי ורדים, צלחת חינה מעוטרת בנרות וסבתא שמורחת את המשחה הכתומה על כף היד של הכלה. חינה מרוקאית היא אחד הטקסים העתיקים שעדיין נחגגים כמעט כמו פעם, ובמשפחות רבות היא חשובה לא פחות מהחתונה עצמה. היא נערכת לרוב כמה ימים לפני החופה, ומחברת בין הדור של ההורים והסבים לבין הזוג הצעיר בערב אחד של צבע, מוזיקה ואוכל.
המשמעות של טקס החינה
החינה היא צמח שממנו מכינים משחה שצובעת את העור בכתום עמוק. במסורת המרוקאית היא מסמלת ברכה, שפע ופריון, והיא נחשבת גם לשמירה מפני עין הרע. מריחת החינה על כפות הידיים של החתן והכלה מסמנת את הרגע שבו הם עוזבים את בית ההורים ומתחילים משפחה משלהם. לכן את המשחה מורחות בדרך כלל האם או הסבתא, ולכן הרגע הזה הוא השיא הרגשי של הערב.
השלבים של טקס חינה מרוקאית
כל משפחה מוסיפה מנהגים משלה, אבל רוב טקסי החינה המרוקאית בנויים סביב אותו רצף.
קבלת פנים
האורחים מתקבלים בתה נענע, במאפים ובמוזיקה מרוקאית. בשלב הזה בני המשפחה כבר לבושים בבגדים מסורתיים, והאווירה נבנית לקראת כניסת הזוג.
הלבשת החתן והכלה
הכלה לובשת קפטן רקום בחוטי זהב ולעיתים כתר, והחתן גלביה ותרבוש. במשפחות רבות מחליפים כמה תלבושות לאורך הערב, וכל החלפה מלווה בכניסה מחודשת לאולם.
התהלוכה
הכלה נכנסת בתהלוכה, לפעמים על עמריה, כיסא מעוטר שנישא על הכתפיים. לצידה רוקדים בני המשפחה עם צלחות החינה המקושטות בנרות, בליווי תופים וקריאות שמחה.
מריחת החינה
זה הרגע המרכזי. המשחה נמרחת על כף היד של הכלה ושל החתן, ולעיתים גם של בני המשפחה והאורחים. יש משפחות שמניחות מטבע או סוכרייה בכף היד, כסמל למתיקות ולשפע.
מסיבה וסעודה
אחרי הטקס הערב הופך למסיבה, עם שולחן עמוס מאכלים ומתוקים ורחבת ריקודים שנשארת מלאה עד הסוף.
טקס חינה מרוקאית בבית או באולם
בעבר החינה נערכה בבית המשפחה, וחלק מהמשפחות ממשיכות כך גם היום. בית מתאים לחינה קטנה של משפחה קרובה, אבל כשרשימת המוזמנים עוברת כמה עשרות אנשים, ההבדלים מורגשים:
- מקום: תהלוכה, רחבת ריקודים ושולחנות לכל האורחים דורשים חלל שקשה למצוא בסלון.
- אוכל: בבית המשפחה מבשלת במשך ימים; באולם המטבח מבשל ומגיש, והמשפחה נמצאת עם האורחים.
- מוזיקה: באולם אין מגבלת שעות או ווליום בגלל שכנים, ויש מערכות הגברה ותאורה.
- חניה: אירוע של מאה אורחים ומעלה ברחוב מגורים יוצר עומס שקשה לפתור.
משפחות שמעבירות את החינה לאולם מגלות לרוב שהן נהנות מהערב יותר, כי מישהו אחר דואג לכל השאר. כשמגיעים לשלב הזה, הפקת חינה מרוקאית דורשת תיאום בין מלבישה, להקה או תקליטן, עיצוב ומטבח.
התלבושות בחינה מרוקאית
התלבושות הן חלק מהטקס עצמו, ולא רק קישוט. רוב הזוגות שוכרים אותן ממלבישה, שמגיעה עם מבחר בגדים לזוג ולבני המשפחה ועוזרת בהחלפות לאורך הערב.
- הכלה: קפטן או שמלה מסורתית רקומה בחוטי זהב, כתר או כיסוי ראש מעוטר ותכשיטים גדולים.
- החתן: גלביה רקומה, לעיתים עם גלימה, ותרבוש אדום.
- המשפחה הקרובה: ההורים והאחים לובשים לרוב בגדים מסורתיים מאותה מלבישה, כדי שהתמונות ייראו אחידות.
- האורחים: לבוש חגיגי וצבעוני. יש אורחים שמגיעים בגלביה או בשמלה מרוקאית משלהם.
המוזיקה והשירים
החינה המרוקאית נשענת על מוזיקה חיה או על תקליטן שמכיר את הרפרטואר. התופים והדרבוקה מלווים את התהלוכה, והנשים מלוות את הרגעים החשובים בקריאות שמחה מסורתיות. אחרי מריחת החינה הקצב עולה, ושירים מרוקאיים מוכרים מתחלפים בהדרגה במוזיקה ישראלית ובלהיטים, כדי שגם הצעירים יישארו על הרחבה.
השולחן המרוקאי
האוכל הוא חלק מהותי מהחינה, והרבה משפחות מתכננות אותו סביב המתכונים של הבית. על השולחן יש לרוב סלטים מרוקאיים צבעוניים כפתיחה, מנות בישול ארוך כמו טאג'ין, ובסוף מצעד מתוקים:
- שבקייה וזלאביה, מטוגנות וטבולות בסירופ.
- עוגיות מרוקאיות, מרציפן ופירות יבשים.
- תמרים ואגוזים, כסמל למתיקות ולשפע.
- תה נענע מתוק, שמלווה את כל הערב.
העיצוב של הערב
צבעי זהב, אדום ובורדו, שטיחים, כריות ופנסים מנחושת יוצרים את האווירה המוכרת של חינה. עיצוב חינה מרוקאית באולם שכבר מעוצב בסגנון מובחן דורש לרוב רק כמה אלמנטים, בלי להקים תפאורה שלמה:
- פינת ישיבה מסורתית לזוג, עם כריות ובדים רקומים.
- צלחות החינה המקושטות בנרות, שהן גם חלק מהתהלוכה.
- שולחן מתוקים בכלי נחושת או כסף.
- תאורה חמה ונמוכה בזמן הטקס, שמתחלפת לתאורת מסיבה אחריו.
חינה מרוקאית וחינה תימנית
שני הטקסים דומים ברעיון ושונים מאוד בביצוע. בחינה התימנית הכלה לובשת תלבושת כבדה עם כתר גבוה, תכשיטים רבים וזרי ריחן, והטקס נשען על שירת נשים ופיוטים. בחינה המרוקאית הצבעים עזים יותר, התלבושות מתחלפות והמוזיקה קצבית. זוגות שבאים משתי עדות משלבים לפעמים בין מנהגי חינה תימנית למנהגים המרוקאיים באותו ערב, למשל עם תלבושת תימנית אחת ותהלוכה מרוקאית.
חינה מרוקאית במתחם CLAY
CLAY נמצא ברחוב אלכסנדר ינאי 13 באזור סגולה בפתח תקווה, במבנה אבן בסגנון ניו יורקי עם לבנים אדומות, ומארח אירועים מ-80 ועד 400 אורחים. אולם קבלת הפנים נפרד מהאולם המרכזי, כך שהאורחים שותים תה ונהנים ממאפים בזמן שהזוג מתלבש, והתהלוכה נכנסת לאולם מלא. מערכת ההקרנה על קירות האולם מאפשרת להקרין תמונות משפחתיות וסרטונים לאורך הערב. המטבח כשר ושייך למקום. הדרישות מאולם לחינה דומות לאלה של אולמות אירועים לבר מצווה: תפריט שמתאים גם לסבים וגם לנכדים, והגברה שממלאת את הרחבה.
שאלות נפוצות על חינה מרוקאית
מתי עורכים חינה מרוקאית?
לרוב בשבוע שלפני החתונה, בערב של יום חול. יש משפחות שעורכות אותה יום או יומיים לפני החופה.
מה המשמעות של החינה?
החינה מסמלת ברכה, שפע ופריון ושמירה מפני עין הרע. מריחתה על ידי האם או הסבתא מסמנת את המעבר של הזוג לחיים משותפים.
האם אפשר להביא מלבישה חיצונית?
כן. רוב הזוגות עובדים עם מלבישה שמביאה את התלבושות לזוג ולמשפחה, וכדאי לתאם מראש חדר נוח להחלפת הבגדים במהלך הערב.
